כל ילד חייב לדעת את היסטוריה של העם שלנו ובמיוחד על הקמת המדינה ועל אלו שבזכותם היא קמה. בסדרה לילדים זאת ניתן ללמוד על דוד בן גוריון בצורה כפית עם סרטים מצוירים שמציגים את הקמת ארץ ישראל ודברים נוספים של אותן שנים בהם נקבע את הגורל של העם היהודי. שעות ספורות לפני פקיעת המנדט הבריטי על ארץ ישראל ולאחר עזיבתו של הנציב העליון הבריטי הכריז דוד בן גוריון רשמית על מדינת ישראל ב-14 במאי 1948. מאירופה שממנה נרדפו ואז הושמדו, היהודים שהגיעו לארץ ישראל התמודדו במהרה עם מצב מלחמה סמוי ועם האיום הגלוי על זכותה של ישראל להתקיים.
אמריקה תמכה בהקמת המדינה היהודית וושינגטון הכירה בישראל תחילה, לאחר שנשיא ארה”ב טרומן התעלם מאזהרותיו של שר החוץ וקבע כי: “כל המומחים כביכול אלה אמרו לי שאם ישראל תוקם, המזרח התיכון כולו יהיה מעורב המלחמה.” העולם הערבי והעולם המוסלמי בסולידריות איתו נשבעו נקמה לאחר 1948. העולם המערבי היה אשם בכל המצב. מהאגדה הזו ניזונים עד היום הקבוצות והדמגוגים הרדיקליים הרואים בישראל מאחז של המערב האנטי-ערבי והאנטי-אסלאמי באזור, כפי שעשו פעם הצלבנים.
עם הזמן ובמזרח התיכון תורגש חלוקת העולם לשני גושים. מצרים, סוריה ועיראק התחברו עם מוסקבה, בעוד ארצות הברית, ישראל ומדינות ערב השמרניות חברו לצד השני.
השינוי הגדול ביותר התרחש בשנת 1967. למרות אזהרות ישראל, נשיא מצרים עבד אל נאצר החליט לסגור את מפרץ עקבה עבור ספינות ישראליות. בתוך שישה ימים, במה שמכונה “מלחמת ששת הימים”, כבשה ישראל את חצי האי סיני, רצועת עזה, הגדה המערבית ורמת הגולן. בקרת’ום החליטה הליגה הערבית לא להכיר במדינה היהודית, לא לנהל איתה משא ומתן ולא לעשות שלום.
שם הסדרה: לומדים על בן גוריון והקמת מדינה
לומדים על בן גוריון והקמת מדינה לצפייה ישירה בחינם בעברית
קצת היסטוריה של ארץ ישראל
לאורך ההיסטוריה, השטח של ארץ ישראל נכבש שוב ושוב על ידי פולשים. מקום נחשק במשך מאות שנים על ידי קולוניאליסטים מצריים, חתים, יהודים, אשורים, בבלים, פרסים, מקדונים, אלכסנדר מוקדון, רומאים, ביזנטיים, ח’ליפות ערבית, צלבנים, סרסניים, עות’מאנים או אירופיים. והרצון לכבוש את ירושלים הפך את פלסטין למקום עם הכי הרבה מלחמות בהיסטוריה.
הרצל היה היהודי הראשון שהאמין כי איחוד העם היהודי בשטח ההיסטורי של ישראל יצליח לאחד, כלשונו, “עם ללא טריטוריה עם טריטוריה ללא אנשים”.
אבל באותם שנים השטח כבר הייה מיושב על ידי אוכלוסייה הערבית גדולה והיו גם חיה יהודים וותיקים בשטח זה. אחרים היו עולי רגל דתיים מאירופה שרצו לגור קרוב יותר לירושלים הקדושה. והמדינה היתה תחת האימפריה העות’מאנית ולא חשבה על פלסטין אזור עשיר מאוד.
לאחר פתיחת תעלת סואץ במצרים ב-1869, שחיברה בין הים התיכון לים האדום, גדל חשיבותו של האזור עם הזמן, והפך לחשיבות אסטרטגית. ופלסטין הופכת להיות בעלת מקרה של הבריטים, שעסקו את מצרים בשנת 1882 כדי לאסוף עושר מהמזרח התיכון בעזרת התעלה.
אבל אחרי התבוסה של האימפריה העות’מאנית במלחמת העולם הראשונה, שליטת פלסטין העברת למעצמות המערב אירופה. ועל העזרה שניתנה במהלך המלחמה, הבטיחה אנגליה אוטונומיה הן לציונים והן לערבים.
אבל ב-1917, ההבטחה ליהודים לבשה צורה של הצהרת בלפור המפורסמת של בריטניה. “ממשלת הוד מלכותה בעד הקמת טריטוריה לאומית בפלסטין עבור העם היהודי, ותעשה כל מאמץ להקל על השגת מטרה זו. מעמד אזרחי ודתי של קהילות לא יהודיות בפלסטין, או הזכויות והמעמד הפוליטי. נהנית מהאוכלוסייה היהודית בכל מדינה אחרת”.
וב- 1922 הפריד אנגליה פלסטין העתיקה לשני שטחים: ממזרח לנהר הירדן – אמירותו של טרנספורדן (כיום מדינת ירדן) וממערב לירדן, מלבנון וסוריה בצפון ובמצרים בדרום – פלשתינה.
בשטח זה התעמתו הציונים עם הערבים הפלסטינים הלאומניים.
לאחר מלחמת העולם השנייה, עקב השואה, הקהילה הבינלאומית נעשתה הרבה יותר רגישה לבעיה היהודית, ולקידום הקמת מדינה עצמאית של העם היהודי.
ב-29 בנובמבר 1947 קיבל האומות המאוחדות את החלטה מס’ 1981, הקובעת את חלוקת המדינה הפלסטינית לשני חלקים עצמאיים: מדינה ערבית ומדינה יהודית. היהודים קיבלו את ההחלטה, אך הערבים התנגדו לה.
ב-14 במאי 1948 הסתיים המנדט הבריטי ובחצות הוכרזה עצמאותה של מדינת ישראל היהודית.
