סיפורם של המיניונים מקורם בראשית הזמן כאשר הם החלו כאורגניזמים חד תאיים, התפתחו עם הזמן, תמיד כמשרתם של המאסטרים הנבזים ביותר. מעולם לא היה להם מזל לשמור על אדוניהם בחיים, מתקופת הדינוזאורים, עד נפוליאון ועד ימינו. עכשיו הם מגלים שאין להם את מי לשרת, והם מושפעים מדיכאון עמוק.
אבל למיניון בשם קווין יש תוכנית! קווין, יחד עם הנער הסורר סטיוארט והבוב החמוד יסתכנו בעולם הרחב כדי למצוא בוס חדש שהם ואחיהם ילכו אחריהם.
השלושה יוצאים להרפתקה מסעירה שבסופו של דבר תוביל אותם למאסטר הבא שלהם – סקארלט אוברקיל (קול: סנדרה בולוק, זוכת האוסקר), נבל העל הראשון בכל הזמנים. המיניונים יסעו מגלידה אנטארקטית לניו יורק בשנות ה -60, סוף סוף יגיעו ללונדון של היום, שם הם צריכים למלא את המשימה הקשה ביותר של כל קיומם: להציל את מיני המיניונים מהשמדה!
המיניונים ילוו בהרפתקה שלהם הרב אוברקיל, בעל המדען המטורף של סקארלט, אשר מושמע על ידי ג’ון האם (Mad Men, Bridesmaids) של הטלוויזיה, וולטר נלסון, אבות כנופיית הנבלים, אשר מושמע על ידי מיכאל קייטון.
גם אם הורידם יגידו שלסרט יש עלילה לא מי יודע מה ומסתפקים ברצף של מצבים מצחיקים, יש כל סיכוי שכל המשפחה תיהנה מאוד בקולנוע. ולמה המיניונים נראים כמו תרגיל מדיטציה? כי זה מזמין אותך לחיות כל רגע בלי לשים אותו בהקשר עם הבא או זה שלפניו. אם כן, מובטח כיף.
בהתחשב בתנאים, אולם מדהים מה הצליחו לעשות הבמאים וצוות המאיירים של בידור תאורה, בהתחשב בכך שעל המסך אנו רואים כל הזמן יצורים קטנים שאינם מסוגלים לנהל דיאלוג. למרות שהמיניונים מצליחים לתקשר ביעילות עם תערובת פלטית של אנגלית, צרפתית, ספרדית ואיטלקית, הקווים שלהם די אנומטופיים. כמו כן, בהתחשב בכך שאנו מכירים את המיניונים כפי שהם בשנת 2010 (בשני סרטי הגנאי שאני מתעב), התסריט אינו מאפשר לגיבורים בעלי מראה גלולות להתפתח: הם ממלמלים כל הזמן מאושרים ומלאי אנרגיה, תוך שהם מעוררים חורבן מסביב.
אם למיניונים יש תוכנית אחת בלבד, זו של מציאת נבל מתאים, הסיפור מתקדם דווקא בזכות סקרלט אוברקיל (ברומנית סקארלט הובוביצ’י, קולה של דניאלה ננה), הגיבורה השלילית שהתפרשה באדיבות על ידי סנדרה בולוק. גם לה יש תוכניות משלה, והפגישה עם קווין, סטיוארט ובוב תראה לה ש … החיים מורכבים מהצפוי ושאי אפשר להשיג שום תכנית, המצאה ומעוצבת ככל שתהיה. כל כך הרבה זמן כל עוד יש לפחות מיניון אחד מסביב.
התסריט שכתב בריאן לינץ ‘(הידוע גם בשם פוס במגפיים, הספין אוף של זיכיון שרק) מקבל כדור לבן על האופן שבו הוא הופך את קווין, סטיוארט ובוב לדמויות בכל כוחן. כל השורות שלהם מתפרשות על ידי הבמאי פייר קופין, אבל אנחנו צריכים רק כמה דקות כדי להבין שקווין הוא המוח, שסטיוארט עושה את העבודה בכוונות טובות (לא משנה עד כמה המונח יחסי אליו. מיניונים) מאשר עם אינטליגנציה והקטן והקטן בוב מפצה את חוסר האונים שלו בלב ענק.
פורסם ע”י אריאלה
