סרטים מצוירים בהתחלת הדרך
הסרט המצויר הראשון, פחות או יותר, הידועים כיום, היו אלה שלבים הומוריים של פנים מצחיקות (1906), שנעשו על ידי סטיוארט בלקטון, בהם אותיות, מילים ונערות עברו בדרך האנימציה, לצורך עצירת צילום. במקביל, אמיל קוהל הצרפתי (עליו יש הרבה יותר מדי מה לומר, ראוי לתשומת לב נפרדת) הגה את Fantasmagories, אך האמן החזותי וינדזור מקיי באמת דחף את האנימציה קדימה דרך נמו (1911).
מאוחר יותר, בנו של מקאי היה ידוע ככוכב הראשון בעולם הסרטים המצוירים. סרטו, גרטי הדינוזאור (1914), נותר ציון הדרך עבור יוצרי סרטים מצורים העתידיים, והטבעה של לוסיטניה (1918) הייתה תכונת האנימציה הראשונה שהופיעה על המסך. לדברי לאונרד מלטין, שנות העשרים של המאה העשרים היו העידן בו צמחו קריקטורות, שבהן האנימציה מוגדרת כאמנות, תעשייה וכיבוש.
אולפני של וולט דיסני והתפתחות האנימציה
בקולנוע של סרטים מצורים וולט דיסני יתחיל את לפתח את האמנות שלו בין השנים 1930-1940 אבל עד היום כולנו נהנים מהסרטים היפים של דיסני. באותם שנים אף אולפן אחר לא פיתח את סרט האנימציה כמו חברת ההפקה של דיסני. זה מביא למסכים את שלגיה ושבעת הגמדים (1937), הסרט העלילתי הראשון. כמעט במקביל הוק הסרט פנטזיה (1938) שהיה כמעט כישלון. אבל דיסני לא התייאש והמשך להוציא לאקרנים אינספור סרטים מצורים שהפכו עם השנים קלאסיקה בקולנוע של אנימציה.
פרד טקס אייברי וצ’אק ג’ונס הפיקו בשנות החמישים סגנון חדש של סרטים מצורים קצרים ויצרו את המותג האחים וורנר.
סרטים מצוירים בסוף המאה ה-20
ההיסטוריה האחרונה עדה לסדרות טלוויזיה מונפשות ברוח הסאטירית של הומור שחור וביקורת חברתית – כמו הסימפסונים של מאט גרונינג (בכורה: 1989) וסאות ‘פארק, בבימוים של טריי פרקר ומאט סטון (בכורה: 1997).
בנוסף התפתחו בהופיעו בכל רחבי העולם סרטי האנימציה יפנים שהתחלו כבר לפתוס תאוצה מאז 1970. הסרטים המצורים היפנים הוכיחה את עצמה כמתחרה אמיתי בשוק הז’אנרים האמריקאי. סרטים כמו אקירה (1988) ומונונוקי-הימה (הנסיכה מונוקה, 1997) לקחו את האנימציה ההוליוודית “למעלה”. ואכן, חידושים נועזים בתחום זה של תעשיית הקולנוע הגדירו מחדש את ההשפעה והכיוונים הכלליים אליהם פונה סרט האנימציה.
לא צריך לשכוח את סרטי אנימה של היפנים שכבשו את עולם בזכות הדינמיקה שלהם.
סרטים מצוירים היום
ביחד עם התפתחות המדיה הדיגיטלית גם האנימציה הפכה להיות אחרת. אם בהתחלת הדרך ציירים שעברו באולפני של סרטים מצוירים לילדים היו חייבים לצייר על כל שנייה עשרות ציורים, המחשב נתן להם אפשרות לעשות זאת בקלות. בנוסף התחליו להופיע סרטים מצורים 3D מגניבים שנצחו את כל הטכניקה הישנה. הכניסה ל”משחק” בשנת 1986 של אולפני פיקסאר הביא למהפך בתחום האנימציה.
סרטים מצוירים ממשיכים להצליח כסרטים באורך מלא או כסדרות. טכניקות מודרניות באנימציה ממוחשבת מאפשרות לציירים ליצור תמונות שלא היו אפשריות בתהליכי אנימציה מסורתיים. סרטים כמו Toy Story (1995) ו- Finding Nemo (2003) הם דוגמאות לסרטים לילדים ממוחשבות CGI. השימוש בטכנולוגיית CGI אינו אומר, בניגוד למה שאפשר להאמין, פחות עבודה עבור האנימטורים. צעצוע של סיפור, הפיצ’ר הראשון באנימציית CGI לחלוטין, לקח ארבע שנים להשלים. אותו זמן שלקח לאנימטורים של דיסני להשלים את שלגיה ושבעת הגמדים.
פורסם ע”י יואב מנדלוביץ
